בימים האחרונים מופץ (שוב) טקסט חסר משמעות של אנשים שמצהירים שהם לא מאפשרים לפייסבוק לעשות שימוש בתמונותיהם, כאילו שההצהרה שלהם משנה משהו למישהו. אותם אנשים, שבוודאי מעולם לא קראו את תנאי השימוש שחתמו עליהם כשהצטרפו לפייסבוק, לא מבינים שזוהי אחת הצורות המגוחכות והלא מזיקות של פייק ניוז.
---
אם אתם מבלים מספיק זמן במדיה החברתית, כנראה נתקלתם בתכנים מעניינים, מסקרנים, מפחידים ועוד, וחלק מהאנשים נוטים להאמין להם ואף לשתף אותם. למשל, "רדיפה בלתי פוסקת אחרי עושר תהפוך אדם ליצור מעוות, כמוני", היא אמירה שמיוחסת לסטיב ג'ובס ממש לפני שמת. הנאום מעורר השראה, סוחף, מפתיע. יש רק בעיה אחת איתו: ג'ובס לא אמר את הדברים.
מה ג'ובס באמת אמר לפני שהלך לעולמו? "הו וואו, הו וואו, הו וואו". לפני כן, הוא העביר ביקורת על הבת שלו, ובאחד המפגשים הקודמים אמר לה שהיא "מריחה כמו שירותים". לא בדיוק מעורר השראה. שחקנים וסלבריטי רבים, למשל מריל סטריפ, זוכים לטקסטים ולפעמים לסרטונים רהוטים שמכניסים לפיהם דברים שלא אמרו. למה אנשים טורחים לזייף, להמציא ולקדם תכנים כאלה? לפעמים האינטרס הוא לעשות כסף או לצבור אוהדים במדיה החברתית, ולפעמים זה כדי לקדם אג'נדה.
ולפעמים אלו הסלבריטי בעצמם, כמו שחקני קולנוע וראפרים מפורסמים, שמפיצים שמועות על קורונה ו-G5, בגלל שהם "מאמינים שזה נכון". מחקרים מראים כי פוליטיקאים מפורסמים וסלבריטי אחראים להפצה של קרוב מ-70% מהפייק ניוז בעולם (לרוב הם לא המקור, הם פשוט מפיצים את המסרים הלאה לשלל העוקבים שלהם).
מה זה פייק ניוז?
פייק ניוז, הוא מונח שיכול לתאר שלל תופעות בהיסטוריה האנושית מאגדות אורבניות, דרך סיקור עיתונאי מוטה ועד שקרים בוטים. אבל כנראה שאת הדחיפה המשמעותית שלו, "האריזה המיתוגית", אם תרצו, הוא קיבל מדונלד טראמפ, שבמסיבת העיתונאים הראשונה של כנשיא הנבחר, סירב לקבל שאלה מג'ים אקוסטה, כתב CNN, בטענה שCNN הוא גוף חדשות שמייצר FAKE NEWS.
בתקופה ההסגר של וירוס "קורונה", חבר שלח לי את ההודעה הזו בוואטסאפ: "הפרופסור היפני לפיזיולוגיה או רפואה, פרופסור ד"ר טאסוקו הונג'ו, עורר היום סנסציה בתקשורת באומרו כי נגיף הקורונה אינו טבעי... עשיתי 40 שנות מחקר על בעלי חיים ווירוסים. זה לא טבעי. הוא מיוצר והנגיף מלאכותי לחלוטין. אני עובד 4 שנים במעבדת ווהאן בסין. אני מכיר היטב את כל עובדי המעבדה הזו. התקשרתי לכולם אחרי תאונת קורונה. אבל כל הטלפונים שלהם מתו כבר 3 חודשים. כעת מובן כי כל טכנאי המעבדה הללו מתים... הממשלה יכולה למשוך את פרס נובל שלי. אך סין משקרת והאמת הזו תתגלה יום אחד לכולם."
ויש גם לינק לחשבון הוויקיפדיה של הפרופסור המכובד.
זה שאף ממשלה לא יכולה לבטל את פרס הנובל, זה לא באמת משנה לנו. הבעיה המהותית עם הסיפור הזה, הוא ש"הגיבור" שלו מכחיש שאמר את הדברים. ובתקופת הקורונה, עם אי הודאות הגואה, כמות המידע הלא מדויק, מטעה ושקרי כנראה חוצה גבולות חדשים.
מדוע אנשים אינטליגנטים מאמינים לפייק ניוז?
קיאנו ריבס הוא לא רק כוכב קולנוע ענק שצבר הון של למעלה מ-300 מיליון דולר, הוא גם איש ממש נחמד, כמו שאפשר לראות בסרטון הזה (שהוא כנראה אמיתי).
יכול להיות שבגלל זה קל להאמין, שהוא יכתוב משהו כמו "שהוא לא רוצה להיות חלק מעולם שבו אין קונספט של כבוד... עולם בו נשים לא רוצות ילדים וגברים לא רוצים משפחה". הוא כמובן לא אמר את הדברים, והם פורסמו בשמו על ידי דף אוהדים עצמאי, שיצר את הרושם המוטעה שמדובר בהצהרה של השחקן.
אז למה אנחנו מאמינים?
התשובה הלא נעימה היא, שפייק ניוז עובד, מאותה הסיבה שסטוריטלינג עובד: כי הנטייה הטבעית שלנו היא לא לחשוב לעומקם של דברים.
מספיק שזה מרגיש לנו נכון, מה שנקרא "אמת רגשית".
יש כאלו שחושבים שמדובר באינטרסים של מי שקורא, אבל במחקר שנערך באוניברסיטת ייל, מצא שהסיבה העיקרית להצלחת פייק ניוז, היא "עצלות קוגניטיבית". אם זה נשמע "חדשותי אך הגיוני", סימן שזה נכון.
למה לבדוק כמה שניות בגוגל אם זה נכון או לא?
אם היינו חושבים קצת לעומקם של דברים, היינו שואלים שאלות כמו "למה החדשות הנוראיות לא מפורסמות על ידי מקור חדשותי מהימן?" התשובה הראשונית שלרוב אנחנו מקבלים מחובבי הקונספירציות, "כי האנשים העשירים, התאגידים, הממשלות מנסים לשלוט בנו, והם שולטים במדיה."
ואם זה נכון, אנשים יקרים, באיזה מחנה אתם מציבים את חברת פייסבוק, שהיא גם הבעלים של וואטסאפ ואינסטגרם? האם פייסבוק – כנראה הגורם המשפיע ביותר על הפצת פייק ניוז עפ"י מחקרים שונים - לא חלק מהקנוניה העולמית להכניס לכולנו שבב לגוף, ולקבוע מה נחשוב ומה נעשה? ואם הייתם רשעים ששולטים בעולם, מדוע שלא תכניסו את חברת המדיה הגדולה בעולם לקומבינה? ואם פייסבוק בקומבינה, איך היא מאפשרת לכם להפיץ את כל תיאוריות הקונספירציה הללו?
איזה נזק כבר יכול להיגרם מפייק ניוז?
רוב האנשים לא מתרגשים מפייק ניוז. מה זה משנה?
זה לא שכמה טוויטים מפוברקים יכולים לגרום למישהו לצאת לרחובות עם רובה ולהתחיל לירות, נכון? ב-2016, הופצו שמועות (שקריות) שהילארי קלינטון וג'ון פודסטה, מנהל הצוות שלה, מפעילים בית בושת לקטינים במרתף של פיצרייה בוושינגטון הבירה. השמועות עד מהרה הפכו ל"עובדות" עם האשטאג #pizzagate (שעדיין פעיל בטוויטר, עם שפע של "עובדות" חדשות עם "אשמים" חדשים, לכאורה). אלפי הטוויטים, שרובם "באורח פלא" הגיעו מצ'כיה, וייטנאם וקפריסין, הציעו עדויות לכאורה למעשה זוועה. אחד מהקוראים (EDGAR WELCH) לא חיכה ששלטונות החוק יעשו את עבודתם, והגיע למקום עם רובה, ודרש בתוקף לראות את המרתף. כשאמרו לו שאין במקום מרתף, הוא הבין שהם מנסים להסתיר ממנו את מבוקשו, וירה 3 פעמים. (תוכלו לקרוא על כך עוד, כאן.)
פגיעה באמון
פייק ניוז היא תופעה קיימת, והיא משפיעה על חלק מהאנשים, חלק מהזמן. יכול להיות שהיא ממליכה מלכים, כפי שנטען לגבי טראמפ, ויכול להיות שהיא גורמת למקרי אלימות מדי פעם. אבל אחד הנזקים הגדולים שהיא גורמת לנו, היא אבדן האמון במדיה המסורתית.
האם יש מקום לביקורת על התקשורת?
בוודאי.
בספר "למה כדאי להיות לטובת הכריש?" הצגתי נתונים שמראים על חוסר איזון בדיווח על מקרי מוות בסוריה, לעומת מוות של פלסטינים, והסברתי את הסיבה לכך. אבל אפשר לפשט את הדיון פשוט אם נתמקד במקרה של תיאור פיגוע דריסה ע"י CNN, בו שני פלסטינים דורסים חיילים עם הכותרת "2 פלסטינים נהרגו".
מדוע שעורך יכתוב כותרת כזו, שהיא נכונה עובדתית, אבל מייצר רושם מוטעה לגבי אותו אירוע?
יש הרבה תירוצים, כמו "הוא לא אמור לשרת את נקודת המבט הישראלית" (מעניין שהוול סטריט ג'ורנל, שלא חשוד באהדת ישראל, דיווח על הפרשה בצורה אחרת - לא פרו ישראלית, אבל בוודאי לא מטעה) או "הם לא יכלו לדעת את כל העובדות בהתחלה, לוקח זמן לברר את הדברים" (האם אתם אומרים שלא מפריע לכם שגוף תקשורת ידווח מידע לא מאומת?!)
לגופי תקשורת בינלאומיים יש אינטרס לדווח בצורה שמתאימה לנרטיב – למבנה מסוים – וכמו בדוד ובגוליית, כדאי מאוד שישראל תהיה אשמה בסיפור, אחרת לא יהיה לו רייטינג. אבל לזכות CNN יש לציין, שהם התנצלו רשמית על הדיווח המטעה.
וזה לא שCNN "אשמים" וצה"ל תמיד שה תמים שעושה הכל נכון. זה לא עניין של מי צודק - אלא של איזה סטנדרט אנחנו מצפים מגוף תקשורת שמדווח לנו.
והעניין הוא, שכאשר שערוץ החדשות או הטלוויזיה רוצה לקבוע עבור הצופים והקוראים שלו מה תהיה דעתם בסוגיה מסוימת, או לחילופין מתאים את הסיפורים כדי לקלוע "לטעם" של הקהל, הוא מאבד את הנכס החשוב שלו – האמינות, ומאפשר לגורמים אינטרסנטיים לתקוף אותו, גם בפעמים שהוא עושה עבודה ממש מקצועית.
אז מה העתיד צופן לפייק ניוז?
לפני זמן מה, פורסמה כתבת סאטירה שמסבירה איך לייצר פייק ניוז ואיך להרוויח מזה. הדברים נכתבו בסרקאזם, אבל הם מבהירים אמת כאובה – יהיה קשה, קשה מאוד להיפטר ואפילו לצמצם את תופעת הפייק ניוז.