איך יוצאים מהבוץ? ׁׁׁ (מאמר ארוך במיוחד)

(הערה: לפני זמן מה, ניהלתי שיחה עם אדם מוכשר שנמצא במשבר. היא התחילה עם שאלה "קצרה", והפכה לדיון ארוך בוואטסאפ (תודה על וואטסאפ במחשב!) ואחרי כמה שעות, חשבתי שאולי זה יכול להועיל לעוד כמה אנשים שנפגעו כלכלית ממגפת הקורונה).
 
לפני שנתחיל, בואו נבהיר משהו:

אף אחד לא מגיע להציל אותך.

אף אחד לא יעזור לך.

אתה לא (באמת) מעניין אף אחד.

יש הרבה אנשים שעוזרים לאחרים, אבל הם עושים את זה כדי להרגיש טוב עם עצמם, לא כי האדם האחר חשוב. ברגע שהם עוזרים, הם נאורים, נפלאים, מיוחדים, מוארים, כי הם עזרו לאדם אחר שלא שפר עליו מזלו. הם תרמו כמה שקלים, ואז הם מרגישים טוב עם עצמם.

זה לא קשור אליך ואל הדרך שבה אתה מרגיש, זה קשור אליהם ואל הדרך שבה הם מרגישים.
הם עושים את מה שנכון להם, כדי להרגיש טוב יותר עם זה שמצבם טוב יותר.
הם לא עובדים אצלך. הם עסוקים בעצמם, בדיוק כמו שאתה – בעיקר כשאתה מרגיש כמו קורבן.
מטרתם חייהם זה לא לדאוג שתהיה מאושר. הם דואגים שהם עצמם יהיו מאושרים.
וזו לא שיפוטיות או ביקורת, אלא אבחנה.
בכדורסל מותר לרוץ עם הכדור מבלי להקפיץ אותו? בכדורגל מותר לשחקן שאינו השוער לתפוס את הכדור ביד? 
האם לדעתך זה "בסדר"? האם זה "הוגן"? לא רלוונטי. 

זה המשחק ואלו הכללים. 

איך מגדירים את עצמנו?
באופן כללי, כדי להגדיר את עצמנו, אנחנו בוחנים את עצמנו ביחס ל-4 קבוצות אנשים
1. אנשים שאנחנו רוצים להיות כמותם (היזם אילון מאסק, ראש ממשלת ניו-זילנד ג'סינדה ארדרן, פרופ' עדה יונת וכו')
2. אנשים שהם כמונו (קבוצת הייחוס שלנו, מה שג'ים רוהן קורא "5 האנשים שאנחנו מבלים איתם את מרבית זמננו. אלו האנשים שפוגעים בנו הכי הרבה, בלי כוונה כמובן, בין היתר עם הערות שפוצעות כמו "בגיל 38 כבר היית אמורה להיות נשואה עם ילדים" ו"אם היית אמור להצליח, זה כבר היה קורה".)
3. אנשים שאנחנו מזלזלים בהם או שונאים אותם (זה יכול להיות גזע, או אמונה שונה, אוהדי קבוצת ספורט אחרת, בעלי נטיות מיניות אחרות, אנשים שמצביעים למפלגה אחרת, אנשים בעלי ערכים שונים משלנו וכו'. כמובן שא-ת-ה לא שונא אף אחד, אנחנו מדברים פה על בני התמותה הרגילים)
4. אנשים שאנחנו מרחמים עליהם (קשישים, נזקקים למיניהם, חולים, חלשים, בעלי נכויות  ומוגבלויות או אנשים בעלי תודעה מוגבלת, וכו').

וזה לא עניין של טוב או רע, נכון או לא נכון, בסדר או לא בסדר.
כך דברים עובדים, וכך גם אתה עובד. אתה חושב שאתה לא כמו האחרים, שאתה מיוחד, וזה נכון: אתה מיוחד בדיוק כמו כולם. וכולם בטוחים שהם לא כאלה, שלהם זה לא יקרה, שהם שונים. אל תבזבז זמן במקומות האלה של "צודק" ו"לא צודק". תפסיק לחלק ציונים לעצמך ולאחרים.
אם משהו הוא "טוב" הוא גם יכול להיות "רע". אם משנה לך שמישהו אמר לך שאתה "בסדר", תזכור שאתה נותן לו רשות להגיד לך מחר שאתה "לא בסדר".
אם אתה רוצה לחיות חיים של מריונטה, ולשים את המפתח למצב רוח שלך בכיס של מישהו אחר, תמשיך עם "צודק" ולא "צודק". אם אתה רוצה לקחת פיקוד, תפסיק לחלק ציונים.
(ואל תגיד עכשיו "צודק" – פשוט אל תעשה את זה).

מה כן לעשות? איך אפשר להיכנס ל ZONE שלנו? 

בשלב ראשון, יש שני דברים שצריכים לעניין אותך: מה אתה יכול לעשות ומה אתה לא יכול לעשות.

בשלב שני, אתה צריך לבחור את מה שהכי מתאים לך בנסיבות. רוב הסיכויים, שתצטרך לעשות דברים שאתה לא אוהב ולא רוצה. כמו שאומרים בצרפתית "סה לה וי". ועל זה אופרה ווינפרי אומרת "תעשה מה שאתה יכול, עד שתוכל לעשות את מה שאתה רוצה".

כדי להבין מה מתאים לך, למרבה הצער והיגון, אי אפשר פשוט לשאול "מה מתאים לי?" ולגלות את התשובה.

לא בגלל שאין דברים שמתאימים לך, אלא בגלל שהדבר הזה שאתה קורה לו "אני", הוא מורכב, מורכב מאוד.
אז מה אפשר לעשות?

1. במה אתה טוב?
יש את מה שאתה יודע לעשות.
והעניין הוא, שיש הרבה מאוד דברים שאתה יודע לעשות, אבל לא חושב שהם מיוחדים.
אז תכין בבקשה רשימה של 30 דברים שאתה טוב בהם ביחד לקבוצת הייחוס שלך.
לא צריך להיות אלוף עולם, פשוט טוב יותר באופן יחסי.
ואם אתה כמו כולם, התגובה הראשונית שלך תהיה "30? זה הרבה!" (אתה רואה שאתה לא מיוחד?) וזה נכון. זה הרבה כי אנחנו צריכים לחדור את הסירוב העקשני שלך להפעיל את המוח ברצינות, וזה יקרה כשתגיע לסביבות 15-18 דברים שאתה טוב בהם.
שם זה יתחיל להיות מעניין.
ובלי לכתוב דברים סתם כמו "יצירתי".
תכתוב "יצירתי כשזה נוגע לפתרון בעיות מסוג _________  בתחומי ______ בתקופות של אי ודאות ותקציב מצומצם". תהיה ספציפי.
תחשוב על מצבים שונים שהצטיינת בהם: בלימודים, בעבודה, בצבא, חברים.
רק לכתוב, ולא לחשוב "אז זה אומר ש...".
רק תענה על השאלה.


2. מהן התשוקות שלך?
תשוקה בפשטות זה כשאתה עושה משהו, וזמן הולך לאיבוד. כשאתה עושה משהו ואתה נהנה לעשות אותו בלי קשר לתוצאה. זה כשהיקום זורם דרכך ויוצר משהו. זה יכול להיות בישול, ציור, קידוד, כתיבה, אבחון, ריקוד, עיצוב ומה לא.
יש לי חבר שממש אוהב להבין ממה אוכל מורכב. אין פה נכון או לא נכון (זוכרים?) רק מה שאתם אוהבים.
בחיים, יהיו הרבה רגעים שבהם יהיה קשה, שהמסע יראה ארוך, אינסופי וחסר טעם. אם אתה עושה משהו שאתה נהנה לעשות, יהיה לך קל יותר לשרוד את המדבר הקשוח ולהגיע למים מתוקים.
ו... אל תחשוב "אז זה אומר ש...".
רק תענה על השאלה. חפש 8 תשוקות. בהצלחה.


3. על מה העולם סביבך מוכן לשלם?
הסיבה מס' 1 שסטרטאפים נכשלים, היא שהם בונים מוצר שנשמע מגניב, אבל לא מספיק אנשים מוכנים לשלם עליו – לא ישירות ולא בעקיפין.
איך יודעים על מה העולם מוכן לשלם? מסתכלים מסביב.
ואחרי שמבינים שהעולם מוכן לשלם על המון דברים (הכלכלה העולמית עומדת על קרוב לסך של 142 טריליון דולר), עכשיו אתם צריכים להבין שיש הרבה דברים שמשלמים עליהם בצורה אחת, אבל אפשר לספק אותם בצורה אחרת. למשל, פעם קנינו מוזיקה בתקליטים ותקליטורים. אח"כ הגיע האייפוד וכל הנגני ה mp3. ועכשיו אנחנו קונים מוזיקה בסטרימינג.
הצורך לא השתנה – הצורה שבה הוא מסופק משתנה.
אנשים מדברים על שלום עולמי, דאגה לבריאות, לתזונה של מיליארדי אנשים רעבים, ובאותו הזמן, אנחנו משקיעים סכומי עתק בטכנולוגיה צבאית, בבריאות של עשירים וזורקים 30% מהאוכל שלנו.
שים לב לפער בין מה שאנשים אומרים (אומרים = רוצים להרגיש) למה שהם עושים (מה שקורה בפועל). כשיש פער, זו לא סיבה לחנך אנשים אחרים (למרות שזה מרגיש נפלא להטיף להם להשתנות), אלא זו הזדמנות לחדשנות, להביא משהו חדש.
חפש 5 דברים כאלה.

 

4. מה העולם צריך?
אולי אתה באמת רוצה להאכיל את הרעבים, אבל כנראה שלא.
אולי אתה באמת דואג לניצולי שואה, אבל כנראה שלא.
איך יודעים?
זוכר את הפער בין מה שאתה אומר למה שאתה עושה?
אם היה באמת אכפת לך מהרעבים, היית מכין כריך אחד ביום, ונותן אותו לאיש רעב. אני מכיר אנשים שעושים את זה, אפילו שהם עסוקים, טרודים ויש להם בעיות משלהם. היית מתנדב לפגוש ניצול שואה אחד, אחת לשבוע, כדי שלא ימות לבד. אני מכיר מישהי שעושה את זה, כל שבוע. והיא לא מעלה את זה לפייסבוק כדי לקבל מחיאות כפיים - היא עושה את זה בשביל עצמה. אתה גם כנראה לא תורם כסף על בסיס קבוע (אנשים חילונים בישראל תורמים לרוב רק כשמישהו אחר מסתכל). נכון, אתה אולי לא עשיר, אבל מי שלא תורם שקל כשיש לו 20 שקלים, גם לא יתרום מיליון כשיהיו לו 20 מיליון. 
ועכשיו זה אתה מול עצמך – אז לפחות אל תשקר לעצמך. 
לאנשים בעולם יש המון צרכים, ואתה צריך להתמקד באלו שממש מתאים לך לספק. לא כולם צריכים לעסוק בהתנדבות. לפני דקה דיברנו על זה שאתה עסוק ב"בסדר" וב"לא בסדר", והנה אתה חוזר לזה. מספיק עם השיפוטיות.   
המהות שלנו פה היא לשרת אחרים במשהו שאנחנו טובים בו, משהו שאנחנו אוהבים לעשות. ואת זה אנחנו מבררים כאן.
תגדיר 5 צרכים אנושיים של אחרים שרלוונטיים אליך.

 

5. להמציא תפקיד
עכשיו, תנסה לחשוב על 3-6 תפקידים דמיוניים שאתה יכול לייצר, שנמצאים בחפיפה של 4 התשובות שנתת.
זה לא חייב להיות תפקיד אמיתי.
החבר שלי שאוהב להבין ממה אוכל מורכב, הבין שהוא אוהב מסעדות ואירוח, מצוין בשיווק ובחדשנות, ושהעולם מחפש חוויות חדשות – ומוכן לשלם עליהן.
השאלה הראשונה שלו היתה "רגע, אז מה זה אומר, שאני אהיה יועץ שיווקי למסעדות?"
שאלתי אותו בחזרה "זה משהו שמרגש אותך?"
והוא ענה "פחחח, ממש לא".
חייכתי.
"מה שמתאים לך זה להמציא או להפיץ קונספטים חדשים בעולמות של מסעדנות ואירוח".
וזה מה שהוא עשה: הקים מסעדה (עם שותפים שמנהלים אותה) ויצר שותפות עם שף ידוע כדי להרחיב את עסקיו בעולם.
"אבל זה בטח לקח לו הרבה זמן". כן, נכון. גם לעשות ילדים ולגדל אותם לוקח הרבה זמן, זה אומר שלא תעשו את זה?

 

6. אבל איך אנשים אחרים ידעו שזה מה שאני רוצה לעשות?
אחרי שהגדרת לך מה אתה רוצה לעשות, השלב הבא הוא להתמודד עם האתגר שהעולם לא רואה אותך. למה אנשים אחרים לא רואים
​מה אתה יכול לעשות? כי הם עסוקים בעצמם, שכחת?  
ותפסיק עם ה"זה לא בסדר". אנחנו לא מחנכים אף אחד – אנחנו מנסים להבין מה אפשר לעשות, ומה אי אפשר לעשות.
מה מידת האמון שאחרים רוכשים לכיוון החדש שאתה רוצה להציג?
אם מידת האמון היא נמוכה, אתה צריך לבנות אותה.
יכול להיות שיש לך חלום לפתוח מסעדה, אז בוא תתחיל בעבודה במסעדה. בוא תבין את הפרטים, תראה אם זה באמת מתאים לך.
יכול להיות שאתה רוצה להקים סטרטאפ – מצוין, לך ותפגוש 10 יזמים שהקימו סטרטאפים, 5 שהצליחו ו-5 שנכשלו, ותנסה ללמוד מהם. ובכל פעם, תשאל אותם מה הם חושבים עליך.
והדרך הכי טובה לדעת מה מישהו חושב עליך היא לבקש ממנו כסף.
אז האמת יוצאת לאור. מחמאות זה בחינם. ו"מעניין" זה מעניין את הישבן. מי שבאמת מעריך אותך – ייתן לך כסף: כמעסיק שלך, כלקוח שלך או משקיע שלך.


7. איך מייצרים קשרים?
מאיפה מגיעים לאנשים, לקשרים, להזדמנויות?
זוכרים שאנשים עסוקים בעצמם?
אז באופן לא מפתיע, הדרך הכי טובה להתקרב לאנשים אחרים היא להתעניין באדם הכי חשוב בעולם – שזה הם, כמובן.
להתעניין זה אומר "למצוא עניין", ולא להעמיד פנים. כמו שאתם יודעים שאנשים משקרים לכם, גם הם יודעים. בלי מניפולציות.
תמצאו משהו שאתם מעריכים, מה שאתם יכולים לסייע בו, משהו שאתם יכולים לתת, תראו עניין בללמוד ותראו שאתם שווים את הזמן של האדם האחר.

 

8. הנכס הסודי שלכם
האנשים הקרובים לכם לא ממש יכולים לסייע לכם.
האנשים שלא מכירים אתכם לא ממש שמחים לסייע לכם.
אבל יש הרבה אנשים שפגשתם במהלך החיים. אולי מאות ואולי אלפים.
חלקם זוכרים אתכם לטובה, משום מה (תחייכו ;) ).
תחזרו אליהם, תחדשו קשרים ישנים. תעירו את הקשרים הרדומים הללו.
תספרו על מה קרה אתכם בשנים מאז שאיבדתם קשר, ותתעניינו בהם.
תשתפו מה אתם חולמים לעשות ותסבירו מה ריאלי שתעשו כרגע. אולי הם ישמחו לעזור ואולי לא. אולי הם יכולים לעזור ואולי לא.

 

9. נוסחה שבועית
מה שלא עושים על בסיס קבוע, לא משתנה. אז תמצאו לכם את הנוסחה השבועית שלכם:
קריאת מאמר מקצועי אחד בתחום שלכם מדי יום. (ולא לשאול "איפה? " שמעתם על האינטרנט, נכון?). צפיה בסרטון יוטיוב מקצועי אחד בתחום שלכם מדי שבוע.
טלפון / הודעת פייסבוק / וואטסאפ לקשר ישן אחד ביום.
מחברת רעיונות.
ליצור קשר עם אדם אחד מרשימת האנשים שאתם רוצים ללמוד מהם, כמובן, אחרי שטרחתם לחשוב מה אתם מעניקים לו בתמורה לזמן שלו. לא, עצם הפנייה שלכם לא מספיקה. אכפת לו רק מעצמו – בדיוק שלכם אכפת מעצמכם.
כמובן, לחסוך בהוצאות.
לעבוד במה שאפשר עד שאפשר לעבוד במה שרוצים.
לעשות מה שצריך כדי להצליח ולזכור שאתם אותו האדם שהייתם לפני שנה ושנתיים: מוכשר, פעיל, פורח, יוזם, חכם ויצירתי.
והכי חשוב: להתחיל לעשות, היום, עכשיו. יותר קל לצאת מהבוץ כשיש מומנטום.

בהצלחה!

המלצות קריאה נוספות
1. מה הבדל בין טוב ליצירת מופת? 

2. איך מתמקדים לשלב הבא בקריירה שלנו ב-9 צעדים? 
3. 24 דברים שאתם צריכים לעשות כדי שהשנה הבאה תהיה טובה באמת
4. איזה כלי יכול לסייע לכם לעשות שינוי?
5. איך אפשר להיכנס ל ZONE שלנו?