מה היא "קללת הכישרון"?

1. כשמחמאה הופכת למעמסה

מסתבר שאם אתם ממש מוכשרים, יש סיכוי לא רע שאתם גם לא מרוצים ממה שקורה בחיים שלכם.
ישנו מחקר קלאסי של הפסיכולוגית אליס מילר שמתאר איך ילדים אינטליגנטיים וסקרנים לומדים להסוות את הצרכים והרגשות שלהם כדי להתאים את עצמם לציפיות של ההורים שלהם. זה מתחיל בגיל צעיר, וכאשר הם מגיעים לבגרות, הם כבר לא יודעים מה הם רוצים או צריכים.
תחושות הריקנות והניכור הללו מאפיינות לא רק את הילדים האלה שמקבלים מחמאות על הכישרון שלהם מההורים, אלא גם את אותם מבוגרים שאנחנו מחמיאים להם וקוראים להם "כישרונות על", "תותחים" ו-"גאונים".
וכך, מה שהתחיל בתור מחמאה, הפך עבורם מהר מאוד למעמסה. הכישרון שלהם נעשה רכושם של אנשים אחרים: מעריצים, לקוחות, בוסים, הורים. והם צריכים כל העת להוכיח שהם ראויים למחמאות על הכישרון שלהם. פתאום הם כבר לא "הם", וגרוע יותר – הם אפילו לא יודע מי זה "הם" ולמה הם עושים את מה שהם עושים. וזה נכון באותה המידה ליוצרים ואמנים, לשחקני כדורגל או למנהלים בכירים. ב"הרווארד ביזנס ריוויו" התייחסו לתופעה במאמר שכותרתו "קללת הכישרון".

אז בכל פעם שאתם שומעים על מישהו מוכשר בטירוף שפתאום עוזב ג'וב מדהים ורק רוצה "לעוף מפה", להיעלם, ללכת, ו"להיות עצמו לכמה זמן" – זה כנראה מה שקרה לו. ידידה שלי שפתאום נסעה להודו וקטעה קריירה מצליחה, הסבירה לי שהיא נוסעת לשם לא בגלל מה שיש שם, אלא בגלל מה שאין שם. ומה אין שם? אין שם אף אחד שהיא צריכה להרשים.

תגמול חיצוני – מחמאות או כסף – לא יכולים לשמש הדלק של האדם המוכשר לאורך זמן. נראה שבסופו של דבר, הצורך להיות עצמנו ייקח פיקוד, ולא משנה בכלל מה המחיר.

 

2. האם אתם ממוקדים או בינוניים?
מכירים את האנשים האלה שאוהבים או יודעים לעשות יותר מדבר אחד? אנשים שקשה להם לענות על השאלה "רגע, אז מה אתה בדיוק עושה?"
אנשים שמרגישים טירונים שוב ושוב מפני שהם נכנסים בכל פעם לתחומים חדשים ולומדים דברים מאפס?
אנשים שמרגישים לא פעם בושה או מבוכה על כך שהם לא מתמידים או "לא ממוקדים"?
אנשים שצל כבד מוטל עליהם, שהם אף פעם לא "הכי טובים" בתחומם, עד שלעיתים, כשמחמיאים להם, הם מרגישים כמו מתחזים?
אלה שכאשר אומרים להם "תמצא משהו שאתה אוהב לעבוד בו, ולא תצטרך לעבוד יום בחייך" – בא להם לדפוק את הראש בקיר: רק משהו אחד? איך אפשר לבחור?!
יש להם הרבה שמות: סלאשרים, אנשי רנסנס, JACK OF ALL TRADES, מרובי פוטנציאלים, מרובי וקטורים, אנציקלופדיות מהלכות, מומחים כלליים ועוד.
והנגזרת המשתמעת מכל הכינויים האלה היא שהם לא טובים מספיק.
אומרים עליהם שהם עובדים לרוחב, לא לעומק. שאין להם יכולת אמיתית להיכנס לניואנסים. שהם פשוט לא מומחים בכלום.
כמעט בכל תרבות ובכל שפה, יש ביטויים שמזהירים מעשיית כמה דברים, מאובדן המיקוד, אובדן המומחיות (בליטא, למשל, נוהגים לומר שמי שיש לו תשעה מקצועות, יש לו גם מקצוע עשירי: להיות רעב).

3. כמה סוגי אנשים "לא ממוקדים" יש בעולם?

יש הרבה זנים של תפוחים למשל. מובן מאליו שגם יהיה יותר מסוג אחד של אדם. בואו נראה מה אומרים כל הכינויים הללו:
סלאשר – מונח שטבעה מרסי אלבוהר (יש סרטון של הרצאה שלה בתחתית הפוסט). זהו אדם שעובד ביותר מעבודה אחת. אצל חלק מהסלאשרים יש סינרגיה בין מה שהם עושים, למשל דוגמנית שיהא גם שחקנית, או אחות שגם מספקת שירותי בייביסיטר VIP – ויש כאלה שאין אצלם קשר בין הדברים: רופאה מנתחת שהיא גם אמנית, רקדן שעובד גם כטבח או מנהל השקעות שמחלטר כזמר.
איש רנסנס – סטייל ליאונרדו דה וינצ'י, הוא מישהו שיודע ומתעניין בהרבה דברים. אבל מאחר שהימים אינם ימי הרנסנס, הידע הנדרש היום כדי להיות מומחה הוא כזה שקשה ביותר להיות מומחה ביותר מתחום אחד.
מרובה פוטנציאלים – מונח שנעשה פופולארי בעקבות ספר של אמילי וופניק, "איך להיות הכול". היא מתייחסת שם לאנשים בעלי מגוון יכולות ותחומי עניין.
סקרן – הסקרנים הם אנשים שאוהבים ללמוד תחומים חדשים ללא הפסקה, בדרך כלל ללא קשר ביניהם או היגיון כלשהו. גם סקרנים וגם מרובי פוטנציאלים מאופיינים בהמון מוטיבציה פנימית. הם נותנים לעניין להוביל אותם.
כלליסט (Generalist) – בעל ידע רחב אך שטחי.
"אנציקלופדיה" – אותם אנשים שאוגרים המון מידע בראשם, לפעמים לא ברור מדוע, ושולפים אותם כשמישהו שואל שאלה.
ויש את JACK OF ALL TRADES, שהוא מישהו שעושה עבודה בינונית בהרבה תחומים, אבל הוא מגוון וזמין ולכן שימושי. שימו לב, כאן הגיוון מדבר על יכולות ביצוע ולא על ידע.
מה למדנו כאן?
בין היתר את האבחנות הבאות:
א. ביצוע מול ידע JACK OF ALL TRADES – לעומת איש רנסנס. לעשות משהו (תכנות, עיצוב גרפי) לעומת לדעת איך עושים משהו כדי שתוכל לפקח, להוביל ולנהל צוות מגוון.
ב. ידע נצבר מול ידע יישומי – אנציקלופדיה מהלכת לעומת מרובה פוטנציאלים. ידע על העבר יש גם בוויקיפדיה. לדעת איך לייצר וליישם מודלים של חשיבה על בעיות עכשוויות, זה סיפור אחר בתכלית.
ג. גיוון פיזי לעומת גיוון אינטלקטואלי – לדעת להיות גם חשמלאי וגם נגר זה לא אותו הדבר כמו להיות גם מומחה בפיזיקה וגם יועץ לשיפור לוגיסטיקה במפעלים.
ד. צורך בפיצול מקבילי לעומת טורי – יש אנשים שלומדים דברים במקביל ויש אנשים שמדלגים בין תעשיות ותחומי לימוד זה אחרי זה. קל להגיד שאתה מפתח FULL STACK שמבין במגוון שפות תכנות ומכיר את כל שכבות התוכנה מצד השרת ועד צד הלקוח, אבל הרבה יותר קשה להיות כזה.

---
אהבתם? לידיעתכם, זהו קטע מתוך הספר "למה כדאי להיות לטובת הכריש?" 
---

רוצים להכיר עוד מהרעיונות של מרסי אלבוהר, שטבעה את המונח סלאשרס?  צפו כאן.