- תוצאות, הרגלים או זהות עצמית: איך מייצרים שינוי?
בשבוע שעבר, דיברנו כאן על הקשיים בהצבת יעדים: יעדים מתמקדים בסוף, ולא בהתחלה, בתוצאה ולא בתהליך, פעמים רבות הם שרירותיים, פוגעים באושר שלנו, רובנו כלל לא יודעים איך להציב אותם ועוד.
הקושי העיקרי עם הצבת יעדים נוגע לתחומי חיים ועסקים, שמאופיינים בשינוי מהיר ובחוסר ודאות. אין בעיה להציב יעדים לריצת מרתון (יש תכנית אימונים) או להכנת עוגה (יש מתכון), אבל יש בעיה קשה להציב יעדים שאין לך מושג איך מגיעים אליהם (להרוויח 20 מיליון דולר, למשל).
אז איך אנחנו אמורים לעשות שינוי, אם לא להציב לעצמנו יעדים?
בספר (המומלץ) "הרגלים אטומיים", צייר הסופר והבלוגר ג'יימס קליר שלושה עיגולים אחד בתוך השני, שבאים לתאר 3 סוגים של דרכים לשינוי התנהגות:
- תוצאות (outcomes) – המעגל החיצוני. זו הדרך הנפוצה ביותר לחשוב על שינוי, להתמקד בתוצאות שאתה מייצר: אנחנו רוצים שהעסק יצמח ב-25% השנה, להשיל 10 קילוגרמים ממשקלנו; לסיים ריצת מרתון; לחסוך 300,000 שקל כדי להעמיד הון עצמי לרכישת דירה. אנשים שאוהבים תוצאות, זה אנשים שאוהבים "זבנג וגמרנו": אנשים שמאמינים בהצלחה בין לילה; אנשים שרוצים דיאטה שבה יורדים 15 קילו בשבועיים ושיטת אימון שעושה קוביות בבטן בתוך חודש. לא הצליח? הם בטוחים שהבעיה בשיטה הספציפית, ולא בתפיסה שלהם.
- תהליכים (processes) - זה המקום שבו אתה מתמקד בשינוי ההרגלים שלך: להפחית את העומס בבית ולזרוק את הדברים שאגרנו; להרגיש הכרת תודה כשאני מתעורר; לצאת לריצה מדי ערב; לקרוא מאמר מקצועי אחד ביום.
הורים יודעים שהדבר הכי מדהים שאי פעם הם עשו – הילדים שלהם – זה משהו שלוקח המון זמן. למעשה, רוב הדברים הטובים אנחנו עושים, נבנים לאורך זמן. יותר כיף שדברים קורים מהיום למחר, אבל בדרך כלל, כשמשהו "מהיר ועצבני", אנחנו נשארים בדרך כלל עם העצבים.
- זהות עצמית (identity) – תהליכים עקביים הופכים לזהות, הליבה שלנו. כאן אתה ממוקד בשינוי האמונות שלך, בדרך שבה אתה רואה את העולם, את עצמך ואחרים. יש לך הרבה מאוד הטיות קוגניטיביות, פרשנויות של אירועים, שגורמים לך להגדיר את העולם סביבך בצורה מסוימת: "אין מה לעשות, ככה אני"; "עסקים זה מלחמה"; "אני לא זוכר שמות של אנשים"; "אני לא טוב במתמטיקה"; "אני לא מסוגל לקרוא ספרים", ועוד.
כאן, מה שחשוב זה מה אנחנו מוכיחים לעצמנו לאורך זמן: אם אנחנו עקביים במשהו, אז "המבקר הפנימי" שלנו לא יכול לדבר אלינו לא יפה.
תוצאות זה מה שאתה מקבל.
תהליכים, זה איך אתה עושה דברים.
זהות, זה במה אתה מאמין.
- תוצאות (outcomes) – המעגל החיצוני. זו הדרך הנפוצה ביותר לחשוב על שינוי, להתמקד בתוצאות שאתה מייצר: אנחנו רוצים שהעסק יצמח ב-25% השנה, להשיל 10 קילוגרמים ממשקלנו; לסיים ריצת מרתון; לחסוך 300,000 שקל כדי להעמיד הון עצמי לרכישת דירה. אנשים שאוהבים תוצאות, זה אנשים שאוהבים "זבנג וגמרנו": אנשים שמאמינים בהצלחה בין לילה; אנשים שרוצים דיאטה שבה יורדים 15 קילו בשבועיים ושיטת אימון שעושה קוביות בבטן בתוך חודש. לא הצליח? הם בטוחים שהבעיה בשיטה הספציפית, ולא בתפיסה שלהם.
- איך מפסיקים הרגלים רעים ומתחילים הרגלים טובים?
תחשבו על מישהו שאתם מכירים, שכוסס ציפורניים.
מי שמתמקד בתוצאה, יגיד שהדרך למנוע ממנו לכסוס ציפורניים היא למשל לשים לו כפפות על הידיים, או למחוק לק שמשאיר טעם נוראי אם יכניס את אצבעותיו לפה.
אולי ניתן לו בונוס על זה שהוא לא כוסס או שנעניש אותו אם הוא כן.
ככה חושבים אנשים "תוצאתיים".
מי שמתמקד בתהליך, אולי יאמר שהדרך היא להכריח את אותו אדם ללכת למניקור מדי חודש. הוא משלם מראש, ואז אם הוא מגיע למניקור עם ציפורניים אכולות, הוא גם משלם כסף על שירות שהוא לא מקבל, וגם זוכה למבטים מזועזעים ומלאי גועל מנותני השירות.
ואם הוא יעצור את עצמו לזמן מה, ואז יגיע למניקור – והפעם יזכה למחמאות (זהות העצמית), הציפורניים יהפכו למקור לגאווה, במקום בושה.
וזה ההבדל בין משהו שאתה רוצה, למשהו שהוא חלק ממך.
יש אנשים שרצים כי צריך לרדת במשקל, יש כאלה שרצים כי הם מחויבים לתכנית האימון, ויש אנשים שרצים כי זה מי שהם.
מה יקרה אם אתם רצים רק כדי לרדת במשקל, מקדישים לזה שעות רבות במשך שבועיים, משנים את כל סדר היום שלכם, מוותרים על דברים שאתם אוהבים, ואחרי שבועיים אתם עולים על המשקל – ומזדעזעים לגלות שלא ירדתם גרם?
האם תמשיכו להתאמן? כנראה שלא.
עולם היעדים והתוצאות, הוא עולם לא סלחני.
כי אם לא עמדת ביעד – נכשלת (עוד על כשלון ב"בונוס2" בהמשך).
ואם נכשלת, למה זה הופך אותך?
אבל אם אתה רץ כי זה האדם שאתה, זה הטיפוס שאתה, כי זה עוזר לך לחשוב ולהירגע, כי אתה אוהב את הדקות האלה לבד, שבהם אתה לא צריך להרשים אף אחד אלא רק לנשום ולחוש את הרגע, מה הסיכוי שתפסיק לרוץ? ואם תמשיך לרוץ לאורך זמן, מה כנראה יראה לממדים הגוף שלך?
- מה קורה כשאין לך חסכונות?
זה לא משנה אם מדובר בעודף משקל, עישון, שיפור המצב בבנק באמצעות חסכון ועוד, הדרך היא אותה הדרך: הוספה או הורדה של משהו קטן מסדר היום; תהליך פצפון, שממש קל לעשות, רצוי שיהיה אוטומטי, במיוחד אם הוא נראה לא משמעותי בהתחלה.
בגיל 40, התעוררתי ושמתי לב שאין לי חסכונות.
צריך לחיות את היום, נכון, אבל רובנו נהיה פה גם מחר.
ואז יצא שרציתי לחסוך – אבל זה היה קשה, כי רציתי ליהנות מהחיים (ובחיי שהופעה של רד הוט צ'ילי פפרס בלונדון זה דבר כיף).
אז שאלתי את עצמי, איזה סכום אני יכול לחסוך, קטן ככל שיהיה.
והתחלתי לחסוך סכום של ... 100 שקל בחודש.
אחרי חודשיים, צחקתי על עצמי "וואו, כבר צברתי 200 שקל".
והכפלתי את החסכון החודשי. אחרי עוד חודשיים, היה לי בחסכון סכום של 600 שקל. ואז הגדלתי ל-500 שקל, בחודש.
אחרי חצי שנה, הבנתי שזה לא מוביל לשום מקום, והגדלתי את הסכום שוב.
ושוב ושוב ושוב.
התוצאות בהתחלה היו דלות, אבל העיקר שהתחלתי עם ההרגל, וההרגל הפך לזהות, למי שאני. כמו שריר שמתאמנים עליו, ועם הזמן מתחזק ומתחזק, כך שריר החסכון התחזק.
עם הזמן, למדתי עוד טריק, וזה להעביר את החסכון בהוראת קבע בכל ראשון לחודש. ואז, התרגלתי לראות שהכסף בכלל לא נכנס לחשבון העו"ש, ומדי כמה חודשים הייתי "מופתע" לראות שהצטבר בחשבון החסכון עוד כסף.
הפכתי לאדם שדואג לעתיד שלו, ששומר על רזרבות.
שנתיים אח"כ, כשהיה לי כסף בחסכון ו"רשת בטחון", יכולתי להיות יותר סלקטיבי לגבי המקומות שעבדתי בהם, אנשים עבדתי עימם והמחירים שבהם הסכמתי לקחת פרויקטים, ואז עוד שני פרמטרים חשובים הושפעו לטובה: יכולת ההשתכרות שלי ומידת האושר שלי.
4. *בונוס2* מה עושים במקרה של כשלון?
תבנו לתוך התהליך סנאריו של כשלון – אם פספסתם יומיים של אימונים, אם אכלתם משהו שלא הייתם אמורים לאכול, אם היה לכם רגע של בזבוז כספים – תבינו מראש שזה הולך לקרות, ותתכוננו לזה. תקלות, עיכובים, בעיות, כישלונות, מהמורות בדרך – זה חלק מהחיים. תביאו את זה בחשבון.
תגדירו מראש יומיים שבהם אתם לא עושים ספורט, למשל.
ואז, שתפספסו אימון בגלל שהילד חולה או בגלל פגישה בעבודה, תוכלו להעביר את האימון ליום הפנוי. עושים דיאטה? תגדירו לכם יום "רמאות" אחד בשבוע, שבו מותר לכם לאכול הכל.
תבנו את הזהות שלכם, יום אחר יום, שבוע אחר שבוע – תתחילו בקטן, תתמידו, והשינויים הקטנים יתחילו להצטבר. התוצאות הן לא מה שחשוב – מה שחשוב הוא הדימוי העצמי, ה"ככה אני" שלכם – צריך להשתנות לפני שהתוצאות שלכם ישתנו.
כשאתם תבנו את הזהות המתאימה, אתם תוכלו להגיד "יש לי תזונה בריאה לרוב" או "אני אדם יצירתי" או "אני תמיד שומר גרוש לבן ליום שחור", ולדעת שאתם לא משקרים: כי אתם עשיתם עשרות או מאות פעולות, והוכחתם את זה – לעצמכם. ואז זה כבר לא יהיה עניין של כוח רצון, אלא הצורך שלכם להיות עקביים עם זהות העצמית של האדם "החדש" הזה שמביט עליכם במראה.